הפיכת החימום באמצעות אינפרא-אדום ליעיל בעבודות SMT
השקענו הרבה זמן – ואני מתכוון באמת הרבה זמן – בבדיקת כ-2,000 סדנאות SMT שונות. רצינו להבין מדוע רוב החיממים הסטנדרטיים אינם יעילים כשרוצים לתקן משהו על שולחן העבודה.
הבעיה היא שרוב המנורות הזמינות בשוק נועדו לשימוש במעבדות, ולא בסדנאות. הן אינן לוקחות בחשבון את האופן בו השבבים המודרניים שומרים על החום, או את הדיוק הנדרש כשרוצים לתקן מכשירים חכמים. בדרך כלל, הבעיה נובעת משני גורמים: אופן התפשטות החום והזמן הדרוש כדי שהחום יגיע לרמה הרצויה.
הטריק לחום איכותי
כשעוסקים בתיקונים בשיטת SMT, רוצים להגיע לטמפרטורה הרצויה מבלי לחמם את כל הלוח.
לכן אנו משתמשים באינפרא-אדום בגלים קצרים. הוא מצליח לחדור דרך שכבת הזהב ולחמם את החלקים הרלוונטיים ישירות. אם משתמשים במנורה בעלת הספק נמוך מדי, יהיה קשה להגיע לטמפרטורה הרצויה – הפלסטיק שמקיף את השבב יימס לפני שהחום יגרום להתמוססות הזהב.
שימוש בצינורות קוורץ בעלי צפיפות גבוהה מאפשר להכניס הרבה אנרגיה לשטח קטן. זה מאפשר חימום מדויק ומהיר, ובנוסף שומר על שאר הלוח.
בחירת חומרים איכותיים
אנו משתמשים בזכוכית קוורץ בעלת טוהר גבוה, מכיוון שהיא יכולה לעמוד בשינויי הטמפרטורה הדרסטיים מבלי להישבר.
ראיתי יותר מדי סדנאות שנאלצות להתמודד עם מנורות שנשרפות מוקדם מדי, בגלל חומרים זולים ששימשו לייצור המנורות. אנו משתמשים בשקעים סטנדרטיים מסוג R7 או Sk15. למה? כי כשהמנורה נשרפת, ניתן פשוט להחליף אותה בחדשה. אף אחד לא רוצה לבזבז את זמנו בחיבור מחדש של כל המערכת.
בנוסף, גילינו שהוספת שכבה מסוימת לצינורות משנה את ספקטרום הקרינה. זה מאפשר לחמם את החלקים הרלוונטיים בלבד, ולא את כל הלוח.
הפרופורציות בעולם האמיתי
העניין הוא שמנורות בעלות הספק גבוה הן מצוינות להאצת תהליכי התיקון. אך יש לכך חסרונות.
כשמכניסים כל כך הרבה אנרגיה לראש התיקון, הטמפרטורה עולה מאוד. אם מערכות האוורור או הקירור אינן יעילות, ייתכן שמארז החימום יישבר, או שהמכשיר שאנו מנסים לתקן יינזק.
אם מערכות הקירור לא יעילות, יהיה צורך להפחית את ההספק. וכשזה קורה, זמני התיקון עולים. זו בעיה של איזון, אך יצירת זרימת אוויר נכונה היא מה שהופך את המערכת ליעילה.